<h1>תשובות מיימוניות — קדושה סימן ה'</h1>
<h2>דף לז.</h2>
כתב ר"י אלפס כיון דאיכא יולדת בזוב שאין דמה טהור עד שתשב שבעה נקיים אע"פ שנכנסה בימי טוהר, הילכך כל דם דחזיא נמי בימי טוהר שתשב שבעה נקיים. וכן כתב רבינו אברהם [אב] ב"ד דכמו דמשוינן להו טועות ושאינן יודעות בין ימי נדות לימי זיבות, כך משוינן להו טועות בין ימי טוהר לימי טומאה, וראיה מבתולה שלא הגיע זמנה לראות, ואפ"ה גזרו חכמים ואמרו (ס"ה ע"ב) בועל בעילת מצוה ופורש. וכן ה"ר משה ב"נ (הל' נדה סופ"ז) (ספק) [פסק] לאיסור, וכתב שהוא בכלל חומרא שהחמירו בנות ישראל על עצמן, ואע"פ שבמקצת מקומות נוהגים קולא בימי טוהר, כבר הסכימו הגאונים והחמירו על כל מי שיעשה כן. אבל התוספות פסקו לקולא, וכתבו שכן התיר ר"ת הלכה למעשה. וכן פסק בספר התרומה, דאחרי שתספור שבעה נקיים טובלת ומשמשת עד מלאת ארבעים יום משילדה זכר או עד מלאת שמנים יום לנקבה, ואפילו רואה דם אין בכך כלום, בשביל כך לא תמנע מלשמש, דהכתוב קראו דם טוהר, עכ"ל. וכן כתב דחומרא דרבי זירא אינה אלא בדם טמא, כבעמוד פי"א (ה"ו). ולומברדיא"ה ואשכנז ואגפיה וצרפת וארץ הי"י בועלין על דם טוהר. וכן הורה מורי רבינו מאיר זצ"ל, וכתב שיש טועין בדברי האלפסי, ואומרים שכתב שימי טוהר אין נוהגין אחר חומרא דרבי זירא, ואינו כן, אלא ר"ל דיולדת בזוב צריכה שבעה נקיים, ואם מנתה שבעה נקיים ולא טבלה עדיין אע"ג דתוך ימי טוהר הואיל ולא טבלה צריכה שבעה נקיים, אבל אם כבר טבלה בימי טומאה ורואה בימי טוהר מותרת בלא טבילה. ע"כ. וכן פסק בעל הרוקח, וכן כתוב בפסקי ה"ר שמריה שכתב מפי ריב"א, שכן הורה הלכה למעשה.
<h2>דף סה:</h2>
כתב ר"י אלפס כיון דאיכא יולדת בזוב שאין דמה טהור עד שתשב שבעה נקיים אע"פ שנכנסה בימי טוהר, הילכך כל דם דחזיא נמי בימי טוהר שתשב שבעה נקיים. וכן כתב רבינו אברהם [אב] ב"ד דכמו דמשוינן להו טועות ושאינן יודעות בין ימי נדות לימי זיבות, כך משוינן להו טועות בין ימי טוהר לימי טומאה, וראיה מבתולה שלא הגיע זמנה לראות, ואפ"ה גזרו חכמים ואמרו (ס"ה ע"ב) בועל בעילת מצוה ופורש. וכן ה"ר משה ב"נ (הל' נדה סופ"ז) (ספק) [פסק] לאיסור, וכתב שהוא בכלל חומרא שהחמירו בנות ישראל על עצמן, ואע"פ שבמקצת מקומות נוהגים קולא בימי טוהר, כבר הסכימו הגאונים והחמירו על כל מי שיעשה כן. אבל התוספות פסקו לקולא, וכתבו שכן התיר ר"ת הלכה למעשה. וכן פסק בספר התרומה, דאחרי שתספור שבעה נקיים טובלת ומשמשת עד מלאת ארבעים יום משילדה זכר או עד מלאת שמנים יום לנקבה, ואפילו רואה דם אין בכך כלום, בשביל כך לא תמנע מלשמש, דהכתוב קראו דם טוהר, עכ"ל. וכן כתב דחומרא דרבי זירא אינה אלא בדם טמא, כבעמוד פי"א (ה"ו). ולומברדיא"ה ואשכנז ואגפיה וצרפת וארץ הי"י בועלין על דם טוהר. וכן הורה מורי רבינו מאיר זצ"ל, וכתב שיש טועין בדברי האלפסי, ואומרים שכתב שימי טוהר אין נוהגין אחר חומרא דרבי זירא, ואינו כן, אלא ר"ל דיולדת בזוב צריכה שבעה נקיים, ואם מנתה שבעה נקיים ולא טבלה עדיין אע"ג דתוך ימי טוהר הואיל ולא טבלה צריכה שבעה נקיים, אבל אם כבר טבלה בימי טומאה ורואה בימי טוהר מותרת בלא טבילה. ע"כ. וכן פסק בעל הרוקח, וכן כתוב בפסקי ה"ר שמריה שכתב מפי ריב"א, שכן הורה הלכה למעשה.
